יום ג', ג’ בטבת תשע”ט
לכבוד חג החנוכה הקרב ובא, מצופות הלכות יומיות.תודה לרב אבנר שעוזר לנו להתכונן מבחינה רוחנית לחג האור.

◆ בתקופת בית שני מלכי יוון אסרו לימוד תורה וקיום מצוות וטמאו את ביהמ"ק. כנגדם לחמו בהם בית החשמונאים שבראשם עמד מתתיהו וחמשת ילדיו. וגברו המעטים על הרבים. בכה' בכסלו נכנסו למקדש ומצאו פך שמן טהור שחתום בחותמו של כהן גדול שהספיק ליום אחד. בדרך נס הדליקו ממנו שמונה ימים עד שהכינו שמן טהור חדש. מאז התקינו חכמים את ימי החנוכה, ימי שמחה והלל והתקינו הדלקת נרות, כדי להראות ולגלות את הנס. ◆ מקור השם חנוכה - חנו כ"ה שביום זה כ"ה כסלו חנו היהודים מהמלחמה עם אויביהם. הסבר שני: חנוכה מלשון חנוכת המזבח, משום שהיוונים ששלטו בירושלים ובביהמ"ק נכנסו, שברו והרסו כלים רבים וטמאו את ההיכל. כשבאו החשמונאים וטהרו את כל המקדש והכלים. חגגו את "חנוכת המזבח" התחלת הקרבת קרבן התמיד מחדש בביהמ"ק. מצוות הדלקת הנרות: ◆ המצווה המיוחדת של חג החנוכה היא הדלקת נרות. ומצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה, כדי להודיע את הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו. ◆ בלילה הראשון מדליקים נר אחד ובכל יום מוסיף נר נוסף עד שבליל השמיני מדליק שמונה נרות. ◆ מצווה להניח נר חנוכה על הפתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, על מנת שכולם יראו וע"י כך יתפרסם הנס. אם גר בבית עם קומות שאין לו פתח פתוח לרחוב מניחו בחלון או במרפסת הסמוכים לרחוב, ואם אין לו חלון וכדו' הפונה לרשות הרבים, - יכול להניח את החנוכייה בצד שמאל של הפתח כך כשיכנס לביתו יהיה מוקף במצוות. מזוזה מימין וחנוכייה משמאל וציצית בבגדו, וכך האדם מוקף במצוות. ◆ בלילה הראשון ידליק את הנר שנמצא מצד ימין שלו, ובלילה השני מוסיף עליו נר מצד שמאל של הנר הראשון. וכן בכל לילה מוסיף נר כנגד צד שמאל ואת הנר הנוסף מדליק ראשון ואח"כ פונה והולך לצד ימין. מקום הנחת החנוכייה: ◆אסור להניח את החנוכייה פחות מגובה של ג' טפחים (כ-30 ס"מ) מהרצפה. (כי אז נחשב כמונחת על הריצפה). וכן לא יניח את החנוכייה יותר מגובה של 20 אמה (כ-10 מ') משום שהעין לא שולטת בגובה רב כזה. ובכלל לא יהיה פרסום הנס לעוברים ושבים. לכתחילה צריך להניח את החנוכייה בגובה של בין ג' טפחים ל-10 טפחים (כדי שלא ייראה שהוא מניח את החנוכייה כתאורה לפתח) אך אם הניח מעל 10 טפחים עד 20 אמה יצא ידי חובה. ◆ "הנחה עושה מצווה" ז"א שכבר משעת הנחה אדם מקיים את מצוות הדלקת נרות, ולכן צריך להניח אותה ולהדליקה במקום הראוי להדלקה. אסור להדליק במקום שאסור להדליק ואח"כ להביא את החנוכייה שדולקת למקום שראוי להדליק שם את החנוכייה. זמן הדלקת הנרות: ◆ עיקר המצווה להדליק בצאת הכוכבים, ושימשיכו לדלוק לפחות חצי שעה. ויש נוהגים להדליק משקיעת השמש. אדם שלא הדליק בצאת הכוכבים (משום שלא היה בביתו או שמחכה לבני ביתו), יכול להדליק במשך כל הלילה בתנאי שיהיה לפחות עוד אדם אחד ער איתו. ◆כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ובשמן זית מצווה מן המובחר (משום שבו נעשה הנס). ונהגו להדליק גם בנר שעווה כי אורו זך וצלול. ◆צריך לתת שמן בנרות בזמן ההדלקה או לקחת נרות שעווה שידלקו לפחות חצי שעה. ואם אין להם אפשרות לדלוק חצי שעה לא יוצאים ידי חובה. מה מברכים? ◆ בלילה הראשון מברך שלוש ברכות: 1) להדליק נר של חנוכה, והספרדים מברכים להדליק "נר חנוכה" – בלי המילה של. 2) שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. 3) שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. בשאר הלילות מברך שתי ברכות (ללא שהחיינו). ואחר הדלקת הנרות אומר "הנרות הללו". ◆ אסור להשתמש לאורם של נרות חנוכה משום שהם נרות של מצווה ועל כן מדליקים נר נוסף הנקרא "שמש". ובו מדליקים את שאר הנרות. את השמש מניחים בנפרד או בגובה שונה משאר הנרות כדי שיהיה ניכר כמה נרות מדליקים באותו יום. מי חייב בהדלקת נרות חנוכה? ◆ כולם חייבים בהדלקת נרות חנוכה, אנשים, נשים וילדים מגיל 6 ◆ כאשר האבא לא נמצא בבית צריכה האישה להדליק חנוכייה ולהוציא את בני ביתה בהדלקתה. מנהג הספרדים – שבעל הבית מדליק חנוכייה אחת ומוציא את כל השומעים ידי חובה. נוהגים שבעל הבית מדליק את נר החיוב ואת יתר נרות ההידור, נותן לבניו ובנותיו הקטנים שהגיעו לחינוך (מגיל 6). מנהג האשכנזים – כל אחד מבני הבית שהגיע לגיל 6 מדליק חנוכייה לעצמו ומברך עליה. ◆ אדם המתארח בחג החנוכה אצל חברים / משפחה בזמן הדלקת הנרות, ולא יחזור לביתו, יתן לבעל הבית חצי שקל עבור ההשתתפות שלו בהוצאות השמן / הנרות. ובעל הבית יוציא אותו לידי חובה. או שיכול להדליק בעצמו בחדרו, בחלון הפונה לרחוב. הדלקת נרות בבית הכנסת: ◆ נוהגים להדליק נרות חנוכה בברכה גם בבית הכנסת, כדי לפרסם את הנס. ◆ נוהגים להדליק בין תפילת מנחה לתפילת ערבית שאז יש הרבה אנשים בבית הכנסת. ◆ רק כאשר יש עשרה אנשים בבית הכנסת אז מדליקין את הנרות בברכה. ◆ בבית הכנסת מניחים את החנוכייה בצד דרום כנגד המנורה שבבית המקדש שהייתה מונחת בצד דרום. הדלקת נרות חנוכה בערב שבת ובצאת השבת: ◆ בערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני נרות שבת, כי אם נדליק נרות שבת אנחנו מכניסים את השבת. ◆ צריך להיזהר לשים בערב שבת הרבה שמן או לקחת נרות גדולים, שיספיקו לדלוק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ◆ בצאת השבת – קודם עושים הבדלה על מנת להוציא את השבת ואח"כ מדליקים נרות חנוכה. תוספות בתפילה ובברכת המזון: ◆ כל שמונת הימים מוסיפים "על הניסים" בברכת מודים. מי ששכח ונזכר לפני סיום הברכה אומר שם. מי ששכח לגמרי יאמר לפני "יהיו לרצון". הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו וכו'... ואם סיים את כל תפילת שמונה עשרה – אינו חוזר. ◆ בברכת המזון – אומרים "על הניסים" בברכת "נודה לך". ואם שכח אומר בהרחמן "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו'". ואם סיים את כל ברכת המזון – אינו חוזר. ◆ בנוסף לתוספת על הניסים בתפילת העמידה מוסיפים בתפילה רק הלל שלם. מנהגים בחנוכה: ◆ יש בתי כנסת שנוהגים להדליק חנוכייה גם בתפילת שחרית (בלי ברכה), זכר למנורה שהיתה בבית המקדש שהייתה דולקת ביום. ◆ הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה במחצית השעה הראשונה שהנרות דולקים. כדי לעשות היכר שאסור להשתמש לאורם של הנרות. ובמנהג זה נוהגות הנשים כי הנס נעשה ע"י אישה. (כדלהלן). ◆ אוכלים בחנוכה מאכלי חלב לפי שהנס נעשה ע"י מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב. והיא היתה ביתו של יוחנן כהן גדול שהאכילה גבינה את ראש היוונים, כדי שיצמא, ישתכר ויירדם, ואח"כ ערפה את ראשו וכל צבאו ברח וע"י כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. ◆ נוהגים לאכול סופגניות ולביבות ומאכלים שטבולים בשמן, משום פרסום הנס. . חנוכה שמח הרב אבנר בן יוסף רב ביה"ס

 
 
ארועים ופעילויות
נושא שנתי - אחדות
דמויות החמ"ד - הרב והרבנית נרי"ה ז"ל
תורה לשמה
מרחבי מקצוע
מרחבי כיתות
שו"ת עם הרב
ארכיון תשע"ח
ארכיון תשע"ז